להליך הפלילי מספר שלבים, החל בשלב החקירה ואיסוף הראיות על ידי הרשות החוקרת (משטרת ישראל, המשטרה הירוקה, רשות המיסים וכיוצ"ב), ממשיך בהליכי מעצר וחילוטים (ככל שנדרש), בגיבוש כתב חשדות ובקיומו של הליך שימוע (טרם הגשת כתב אישום), ומסתיים בהגשת כתב אישום וניהולו של הליך פלילי בבית המשפט.
הסדר מותנה- במקרים מסוימים, החקיקה בישראל מאפשרת לרשויות התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגד חשוד ולסגור את התיק בעניינו ללא קיומו של הליך משפטי, וזאת בתנאים שייקבעו בהסדר ואשר יחייבו את החשוד לפרק הזמן שייקבע. במקרה כזה, יירשם כי התיק נסגר בעילה של "סגירת תיק בהסדר", כאשר הפרת תנאי ההסדר תביא להעמדתו לדין של החשוד בעתיד.
בשלביו המוקדמים של ההליך הפלילי (עוד בשלב החקירה) ישנה חשיבות רבה לבחינת ההיתכנות לסגירת תיק בהסדר ("הסדר מותנה") ולקיומם של מגעים בין עורך הדין המייצג ובין רשות התביעה. משרדנו מספק שירות זה ללקוחותיו כחלק מובנה בליווי המשפטי בשלבי החקירה.
ייצוג בהליכי מעצרים- ישנן חקירות המתנהלות בעת שהחשוד מצוי במעצר, והיחידה החוקרת מפעילה כנגדו תרגילי מעצר מתוחכמים, חודרת לטלפונים ניידים ולמחשבים, מפעילה מדובבים, ועושה שימוש בשהות החשוד במעצר כמנוף לחץ עליו להשגת מידע ובפרט להשגת הודאתו בביצוע העבירות המיוחסות לו. ייעוץ משפטי מהיר ויעיל וייצוג בדיוני המעצרים, עשויים לאפשר לחשוד העצור להתמודד עם מצב מורכב זה.
ייצוג בהליכי שימוע- "שימוע" במשפט הפלילי הנו הליך המתנהל לאחר סיום שלב החקירה וטרם הגשת כתב אישום כנגד החשוד בעבירה מסוג פשע, במסגרתו ניתנת הזדמנות לחשוד או לעורך דינו המבקשים זאת, להציג את טענותיהם (בכתב או בעל-פה) בפני רשות התביעה, ולשכנע כי חומר הראיות או אינטרס הציבור אינם מצדיקים הגשתו של כתב אישום; ולחילופין להגיע להסדר טיעון מקל ולסגור את התיק, ובכך לחסוך לחשוד הליך ארוך ומייגע. נוכח חשיבות הליך השימוע והזכות הבסיסית העומדת לחשוד לשכנע שאין להגיש נגדו כתב אישום, קמה לו הזכות לייצוג במהלכו.
החוק אמנם מעגן את זכות השימוע רק ביחס לעבירות מסוג פשע (מעל 3 שנות מאסר), אולם הוא אינו שולל קיום שימוע גם בנוגע לעבירות אחרות, ועל פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אין מניעה לקיום הליך שימוע, בכתב או בעל-פה, גם בתיקי חטא או עוון. מכאן חשיבות הייצוג על ידי עורך דין, שיקיים מגיעים מול רשות התביעה בעניין קיומו של שימוע גם בעבירות מסוג אלה.